יהב קניגסברג, כוכבת הסדרה ״החיים הסודיים של בני 4״ ששודרה ב-yes, עולה בשנה הבאה לכיתה א׳. אביה, הלל, המתין בקוצר רוח לרשימת בתי הספר שמתוכם יוכלו לבחור את המתאים ביותר עבורה, כפי שקיבלו השבוע הורים ברחבי הארץ. אלא שההתרגשות הפכה עד מהרה למפח נפש, כאשר האב גילה שעיריית תל אביב מציעה לבחירה את ארבעת השיבוצים הבאים: בית ספר דתי (המשפחה חילונית) ועוד שלושה בתי ספר שבהם לומדים רק ילדי פליטים ומהגרי עבודה.
יהב, שנמצאת על הרצף האוטיסטי, זכורה במיוחד מקטע במהלך הסדרה בכיכובה, בו ניסתה לשחק עם ילדים בגן, ואף אחד לא רצה לשלב אותה. יהב נאלצה לשיר את השיר ”אני מאמין בעצמי” של יובל המבולבל, ומאז קשה לשכוח אותה.
”קיבלנו את המייל מעיריית תל אביב ונדהמנו”, מספר קניגסברג, “בית הספר הממלכתי דתי ׳שורשים׳ הוא לא בשבילנו. אנחנו לא אנשים דתיים. לגבי האופציות האחרות – בתי הספר ׳קשת׳, ׳גוונים׳ ו׳ביאליק רוגוזין׳ – אף ילד ישראלי לא לומד בהם, ואני לא מתכוון לשלוח את הבת שלי להיות יוצאת הדופן שם”.
עיריית תל-אביב שולחת שיבוצים לגנים על בסיס אזור המגורים של התלמידים, אך קניגסברג טוען כי בין שכניו לבניין בדרום תל אביב, ישנם ילדים שלומדים בבית הספר ׳דרויאנוב׳ בפלורנטין שקרוב אליו יותר. ״אין בו מספיק ילדים מהשכונה, אז מביאים ילדים מאזורים אחרים בתל אביב למלא אותו. אני מכיר הרבה ילדים שמגיעים לשם בהסעות, אבל כנראה שהבת שלנו לא מספיק טובה עבור עיריית תל אביב כדי שהיא תלמד בבית ספר קרוב”.
קניגסברג טוען כי אשתו שוחחה עם אחת המורות בביאליק רוגוזין, והיא חשפה בפניה שאין אצלם ילדים ישראלים. הבוקר צילצלנו לרוגוזין. לשאלתנו האם מדובר בבית ספר מעורב, ענתה לנו המזכירה: ״לא, זה רק למהגרים. אין ישראלים”. קניגסברג הוסיף, “הילדה שלי כבר חוותה הדרה פעם אחת כשאף אחד לא רצה להגיע ליום ההולדת שלה. אני לא אתן שהיא תחווה את זה שוב”.
קניגסברג נסער. ״שוב מנערים את יהב לפינה כדי שילדה מסוגה לא תעורר חלילה וחס את האנטיגוניזם של הישראלים ה’נורמטיביים’. היא גם על הרצף האוטיסטי, גם מדרום תל אביב ‘הבעייתית’, אז מטאטאים מתחת לשטיח שחס וחלילה לא יראו ולא יידעו”.
אחרי ש”החיים הסודיים של בני 4″ עלתה למסכים, מספר הלל, לקחו גופי חינוך את הסרטונים של יהב והפכו אותם לכלי חינוכי. “חשבתי שבמערכת הפנימו את המסר”, הוא אומר, “אבל אותם גופי חינוך לא רוצים עכשיו את יהב אצלם. מהרגע שקיבלנו את המייל ניסינו ליצור קשר עם אגף החינוך המיוחד בעיריית תל אביב, אבל אין קול ואין עונה. כרגע אנחנו אובדי עצות”.
חשוב לו להדגיש שהוא אינו גזען: “אם היו לפחות 50 אחוז ילדים ישראלים בבית ספר הייתי מברך על כך. לחמתי את מלחמות העדה האתיופית בהפגנות ואף נפצעתי במהלכן. הבת שלי משחקת עם הילדים בשכונה, עם כולם, ילדים ממוצא פיליפיני, אריתראי וסודני. אין לי שום בעיה עם זה. אבל זה לא מתקבל על הדעת ששמים אותה בבית ספר שלא יהיה בו אף ישראלי חוץ ממנה”.
מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: “אזורי הרישום נקבעים על בסיס גיאוגרפי, לפי פוטנציאל הילדים הצפויים לעלות לכיתה א’ ומספר המקומות בבית הספר האזורי. עם זאת, כל מי שרוצה יכול להגיש בקשת העברה לבית ספר אחר והעירייה משתדלת להיענות. גם הוריה של יהב מוזמנים להגיש בקשה להעברה, וזו תיבחן בחיוב ותיענה באופן אישי”.
