שוהם, רחובות וראשון לציון הן הערים הכי נגישות בישראל – כך קובע מדד הנגישות העירוני 2019, מיזם משותף של נציבות שוויון לזכויות אנשים עם מוגבלות, הקרן המשפחתית ע״ש תד אריסון, קרן משפחת רודרמן וג׳וינט ישראל. במסגרת המיזם מדורגות 20 ערים בישראל בהתאם לעמדות תושביהן כלפי אנשים עם מוגבלות. הדו״ח שפורסם השבוע בוחן גם את עמדותיהם של אנשים עם מוגבלות בתחומי חיים מרכזיים בישראל, ומשווה בינם לבין אנשים ללא מוגבלות ובין אנשים עם סוגי מוגבלות שונים. המדגם כלל 3,671 משתתפים מ-20 ערים בישראל, ו-509 משתתפים מיישובים אחרים בארץ, ביניהם גם אנשים עם מוגבלות.
מהדו״ח עולה כי תל אביב-יפו נמצאת במקום הרביעי מבין הערים שנסקרו, כשהרצליה נועלת את רשימת חמש הערים המובילות אחרי שיפור של 9% בהשוואה לדו״חות קודמים, שהוביל אותה אל המקום החמישי. גם בכרמיאל ונצרת נרשם שיפור משמעותי בהשוואה לדו״ח הקודם, והן מדורגות במקומות 8 ו-10, בהתאמה. מנגד, ירושלים, טבריה ובני ברק שמוקמו במקומות גבוהים בעבר (טבריה נכללה ברשימת הערים המובילות ב-2018), צנחו אל תחתית הרשימה.
בכל הנוגע לעמדות והתנהגות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות, מציג הדו״ח שיפור קטן אך עקבי בתוצאות של ארבע השנים האחרונות. ניכרת ירידה בתפיסת אנשים עם מוגבלות כבעלי יכולת נמוכה, וכן ירידה ברמת המבוכה כלפיהם, ומנגד עלייה ברמת האמפתיה והנכונות ליצור עימם קשרים חברתיים ולהכיר בקיומה של אפליה כנגדם בישראל.
94% מהציבור: קיימת חובה חברתית לסייע לאנשים עם מוגבלות
86% מהנסקרים במדד חושבים שאנשים עם מוגבלות הם ידידותיים יותר. מרבית הישראלים אינם תופסים אנשים עם מוגבלות כמהווים איום סמלי או לאומי, ורק 1% בלבד מגדירים את עצמם כחוששים מאדם עם מוגבלות.
במדרג הרגשות שנמדדו, בהשוואה לשנים 2016-2018, נמצא כי 50% מהישראלים מרגישים רחמים כלפי אנשים עם מוגבלות, 60% חשים עצב, 39% העידו על מבוכה, 49% על הערצה, 79% על אמפתיה ו-5% על גועל (ירידה של אחוז מהשנה שעברה).
בכל הקשור לקרבה לאנשים עם מוגבלות, ניכרת עלייה בפתיחות של הציבור ליצור קשרים אישיים בהקשרים שונים: 90% פתוחים להיות שכנים של אנשים עם מוגבלות או להיות קולגה שלהם בעבודה, 89% מוכנים להשכיר להם דירה ו-94% תומכים בכך שבכיתה של ילדיהם ילמדו ילדים עם מוגבלות. 35% העידו כי יהיו מעוניינים בקשר רומנטי עם אדם עם מוגבלות, ו-86% העידו כי אין להם כל בעיה להיות בקשר עם אנשים עם מוגבלות – עלייה של 9% בהשוואה לשנה שעברה.
הדו״ח בחן גם נכונות לסייע קולקטיבית לאנשים עם מוגבלות, ומצא כי 94% מהמשיבים חושבים שקיימת חובה חברתית לסייע להם. עם זאת, רק 56% העידו כי יהיו מוכנים להשקיע זמן ומשאבים כדי לקיים את המטרה.
68% מעוניינים שברשימת המפלגה שלהם ייכלל אדם עם מוגבלות
הדו״ח מציג גם שינויים בהכרה של הציבור באפליה החברתית והממסדית כלפי אנשים עם מוגבלות בעירם. למעלה ממחצית מהציבור אינו סבור שקיימת אפליה כלשהי של אנשים עם מוגבלות בעירם בכל הנוגע לשירותים העירוניים, אמירות לא סובלניות ואפליה בתעסוקה. 55% חושבים שהעיריות פועלות למען הנגשת מבני ציבור.
כשנשאלו לגבי חשיבות קידום זכויות אנשים עם מוגבלות, השיבו 51% מהנסקרים כי חשוב בעיניהם שהמפלגה שלה יצביעו בבחירות תפעל לקידום הנושא. 58% מהמשיבים העידו כי הכללת אדם עם מוגבלות ברשימת המפלגה היא נושא חשוב עבורם. בנוסף, 62% טענו שחייבת להיות התייחסות לאנשים עם מוגבלות במצע המפלגה לה הם מתכוונים להצביע, ו-68% מעוניינים שאדם עם מוגבלות ייכלל ברשימתה.
בכל הנוגע להחרמת עסקים לא נגישים, השיבו 28% ממשתתפי הדו״ח (עלייה של 4% מאשתקד) כי לא יסכימו לשתף פעולה עם עסק בלתי נגיש.
אברמי טורם, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, מעודד מתוצאות הדו”ח. “נתוני מדד הנגישות 2019, שנערכו בפעם הראשונה בשותפות הנציבות, מעידים על שיפור בעמדות הציבור בכל המדדים”, אומר טורם. “יש ירידה בתחושות שליליות כלפי אנשים עם מוגבלות, ובמקביל עלייה במוכנות לקרבה חברתית.
“הנתונים גם מעידים על כך שהציבור ער הרבה יותר מבעבר לאפלייתם של אנשים עם מוגבלות מחד”, מוסיף הנציב, “ושם לב כי נעשות פעולות להנגשה ולמניעת אפליה ברשות המקומית מאידך. זוהי עדות לכך כי הפעילות המתמשכת והעקבית שלנו כגוף הממשלתי לשינוי עמדות הציבור, לקידום הנגשת המרחב הציבורי ולהכלה בתחומי החיים השונים מתחילה לשאת פרי. אנו מברכים את הערים שנמצאות בראש המדד וקוראים לרשויות נוספות להצטרף למהפכת הזכויות המתרחשת במדינה”.
