אוקסיטוצין (המוכר גם כ”הורמון האהבה”) משפיע בצורה חיובית ארוכת טווח על התנהגות של אוטיסטים – כך עולה ממחקר חדש של האוניברסיטה הקתולית של לוון בבלגיה (KU Leuven).
אוקסיטוצין מופרש אצל גברים ונשים בעת פורקן מיני. הוא פועל כהורמון וגם כמוליך עצבי במוח והוא גורם להפחתת פחד והגברת האמון בין בני-אדם, ויש לו תפקיד משמעותי בתהליך ההתאהבות.
מחקרים קודמים מצאו קשר בין רמות אוקסיטוצין לבין אוטיזם, ואפילו נמצא שיפור בהתנהגות אצל אוטיסטים שקיבלו את ההורמון, אך לטווח קצר בלבד. לפי המחקר, שפורסם בכתב העת Molecular Autism, לאוקסיטוצין השפעה חיובית גם לטווח הארוך.
במחקר השתתפו 40 גברים בוגרים עם הפרעה בספקטרום האוטיסטי, שקיבלו אוקסיטוצין באמצעות תרסיס-אף. קבוצת הביקורת קיבלה פלצבו (תרופת-דמה) במשך ארבעה שבועות. הניסוי הזה הניב תוצאות מדהימות: המשתתפים שקיבלו אוקסיטוצין במשך ארבעה שבועות חוו השפעות חיוביות בהתנהגות שלהם עד שנה לאחר מכן.
מבחינת אינטראקציה חברתית, החוקרים לא מצאו שום הבדל בין קבוצת הניסוי (שקיבלה את האוקסיטוצין) לקבוצת הביקורת. השיפור הורגש בהתנהגות שחוזרת על עצמה (כולל הצורך בשגרה) והתקשרות עם אנשים. המשתתפים בקבוצת הניסוי דיווחו על התנהגות הרבה פחות חזרתית וגם דיווחו על פחות בעיות ביצירת קשרים קרובים.
זאת הפעם הראשונה שבה מחקר מציג את ההשפעות ארוכות הטווח של מתן אוקסיטוצין לאנשים עם אוטיזם. הסיבה שרק זכרים נבחרו למחקר, לדברי החוקרים, היא שאוטיזם נפוץ יותר בקרב זכרים וגם שמחזור הורמונלי של נקבות עלול להשפיע על תוצאות הבדיקה, וגם להוביל לתוצאות בלתי רצויות, כי אוקסיטוצין מזרז לידה ומעודד ייצור חלב-אם.
“הממצאים שלנו הם תוצאה של פיילוט ראשון”, הבהירו החוקרים. “צריך לבצע הרבה מחקרים נוספים לפני שניתן יהיה להשתמש באוקסיטוצין לטיפול באנשים עם אוטיזם”.
