אריאל ניצח את משרד החינוך ועיריית תל-אביב

הניסיון של בית הספר לחסוך במשאבים פגע במאמצי השילוב של בן ה-9 על הספקטרום – אבל הוריו לא ויתרו. אחרי 3 חודשים בבית ועשרות אלפי שקלים, אריאל קיבל את הסייעת שלו

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

אחרי שלושה חודשים בבית, אריאל איגרא בן ה-9, ילד על הספקטרום מתל-אביב, שב סוף-סוף לבית-הספר – והוא עשה את זה כמנצח.

המאבק הממושך של הוריו במערכת החינוך כלל החלטה קשה שלא לשלוח את אריאל ללימודים לאורך כל התקופה, ועתירה לבית המשפט נגד משרד החינוך ועיריית תל-אביב. לאחרונה הגיעו הצדדים להסכמות שאיפשרו את חזרתו של איגרא לבית הספר. במסגרת ההסכם בוטלה החלטת בית-הספר לחלוק את זמנה של הסייעת של אריאל עם ילד נוסף בכיתה, והוסכם להעניק לו את מלוא שעות הסיוע שהוקצו לו מראש.

על אף תחושת הניצחון, ההסכם למעשה מחזיר את הגלגל אחורה למצב טרם פתיחת שנת הלימודים.

אריאל, שמאובחן עם אוטיזם, משולב בחינוך הרגיל מגיל שלוש. גם בכיתה ג’ השנה הוא היה אמור להימשך במתכונת הזאת ובהתאם התכנסה מבעוד מועד ועדת שילוב בלתי תלויה שקבעה לו 24 שעות סייעת שבועיות. זאת אומרת שכמעט לאורך כל שעות הלימודים יש לאריאל ליווי וסיוע מבחינה לימודית וחברתית. סיוע שמאפשר לתווך לו את הסביבה, פעולה שילדים אוטיסטים מתקשים מאוד לבצע.

אלא שיומיים בלבד לפני תחילת שנת הלימודים התוכנית השתבשה. בית-הספר יצר קשר עם ההורים ועידכן אותם שהחליט על “איגום משאבים”. המשמעות היא שהסייעת של אריאל תוקצה לא רק לו, אלא גם לטובת ילד אחר בכיתה, אף הוא עם צרכים מיוחדים. כלומר, “חצי סייעת” לכל ילד.

קרן ונועם איגרא, הוריו של אריאל, לא היו מוכנים להשלים עם ההחלטה וניסו בכל כוחם לשכנע את בית הספר לסגת ממנה. “48 שעות לפני פתיחת השנה המערכת הותירה אותנו מול שוקת שבורה”, מספרת קרן. “ידענו שכדי לאפשר לאריאל שילוב מוצלח אנחנו לא יכולים לקבל החלטה כזו.

הבקשה של אריאל

לאריאל איגרא בן ה-9, ילד אוטיסט שלא הולך לבית ספר כבר 58 ימים, יש משהו להגיד לכם. צפו ושתפוKeren Igra

פורסם על ידי ‏שווים – חדשות לאנשים עם מוגבלות‏ ב- יום שישי, 25 באוקטובר 2019

“אריאל אינו שפן ניסיונות”

“איגום משאבים מאפשר חיסכון תקציבי גדול למערכת”, אומרת האם, “אבל מצד שני הילד המשולב לא יכול לזכות לטיפול ראוי, והילדים בכיתה שלו לא זוכים להכיר כאדם ככל האדם, כפי שמגיע לו ולהם. בלי התמיכה המתאימה – ובעיקר משלבת זמינה – השילוב נכשל וכולם משלמים את המחיר”.

כל הפניות לבית-הספר נתקלו בחומה בצורה, לדברי ההורים. “האטימות נמשכה”, אומרת קרן, “הדבר היחידי שהמערכת הסכימה לדבר איתנו עליו היה בניית תוכנית חינוכית יחידנית לאריאל. אף אחד לא סיפק הסבר לאיגום המשאבים”.

בני הזוג איגרא סירבו להתחיל את שנת הלימודים עם התנאים החדשים והחליטו להשאיר את אריאל בבית, עד שיימצא פתרון. אחיו התאום, אורי, לומד גם הוא בכיתה ג’ באותו בית-ספר, ובזמן שאורי הלך ללימודים כרגיל מדי יום, אריאל נותר מחוץ למסגרת.

“בשנה שעברה השילוב של אריאל לא היה מוצלח”, מספרת קרן. “במצב הזה אורי הפך בעל כורחו למשלב החברתי של אחיו. ידענו שהשנה לא ניתן לזה להימשך. שני אחים תאומים, שאוהבים זה את זה אהבת נפש, לא צריכים להיקלע לסחרור כזה”. 

למרות הזמן הרב שחלף מפתיחת השנה, והעובדה שאריאל עדיין ישב בבית, פתרון לא נראה באופק. “הסברנו שאריאל אינו שפן ניסיונות”, אומרת קרן. “לא נוכל לשלוח אותו למציאות שבה הוא ייפגע רק כי הסבירו לנו שרק אם גם השנה הוא ייפגע, המערכת תשקול את ביטול האיגום. במשך יותר מחודשיים הציעו לנו לעבור בית-ספר. למה שבבית ספר אחר אריאל יקבל את הזכויות שלו ולא בבית הספר שלו?”.

אריאל בן ה-9 חוזר לבית הספר אחרי מאבק של שלושה חודשים

“דעו את זכויותיכם כמשפחה”

מתוסכלים מחוסר ההיענות, בני הזוג איגרא פנו לתקשורת, וגם אלינו באתר “שווים”. בהתחלה הם פירסמו פוסט בפייסבוק תחת הכותרת “לא מפרידים אח מאח”, ובהמשך העלו סרטון מרגש, שבו מצולם אריאל כשהוא מעביר דפים שמספרים על הימים הקשים שעוברים עליו. גם הפוסט וגם הסרטון זכו לעשרות אלפי לייקים, תגובות וצפיות.

במקביל החלו ההורים לפעול גם במישור המשפטי. באמצעות עורך-הדין, ד”ר ערן אגו, הם הגישו עתירה מנהלית לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב נגד משרד החינוך ועיריית תל-אביב, ובה ביקשו להשיב לאריאל את הסייעת האישית ואת שעות הסיוע שנקבעו לו טרם ההחלטה על איגום המשאבים. בעתירה טענו ההורים, בין היתר, כי ההליך שבו התקבלה ההחלטה לא היה תקין, ללא היוועצות עם ההורים וללא פרוטוקול ישיבה כנדרש, ולמעשה היה מדובר במחטף.

מנגד, משרד החינוך ועיריית תל-אביב טענו כי לבית הספר יש את הסמכות המלאה לקבל החלטה על איגום משאבים.

“החלטה החד-צדדית עומדת בסתירה להתנהגות מקצועית ואמינה, שמהווה את הבסיס להתנהלותה התקינה של המערכת”, אומרת קרן. “החקיקה הבינלאומית, החקיקה בישראל ואף חוזרי המנכ”ל של משרד החינוך – קוראים כולם לשיתוף של ההורים בכל החלטה בתהליך השילוב של ילדם”.

בניסיון להימנע מהליך ממושך פנה בית-המשפט לצדדים וביקש מהם לנסות ולהגיע לפשרה מחוץ לכותליו. אחרי דין ודברים נמצא הפתרון, שבעקבותיו נמחקה בשבוע שעבר העתירה.

לפי ההסכמות שהושגו, אריאל יקבל השנה ליווי של סייעת בהיקף של 24 שעות, כפי שתוכנן במקור. הסייעת שתלווה אותו היא סייעת שנבחרה על ידי ההורים, וגם לילד המשולב הנוסף בכיתה ניתנו שעות סיוע משלו. כפי שהיה לפני קבלת ההחלטה על איגום המשאבים.

“לאחר מאבק קשה וארוך ניתנו לאריאל חזרה זכויותיו”, מסכמת קרן. “אריאל ואורי חוזרים לשגרה המבורכת, וכל יום שעובר השמחה שלהם חוזרת.

“אנחנו לא מרגישים תחושה של שמחה או ניצחון”, היא מבהירה, “אלא בעיקר עצב נורא גדול. זה עצב שמאפיין שבר גדול מול מערכות אטומות. מערכות שאמונות על חינוך ילדינו, רווחתם ואושרם. עצב, כי אנחנו יודעים שלא היה צורך במלחמה הזו. המוטיבציה של המערכות לדבוק במלחמה הזו לאורך זמן רב כל-כך ולהתיש אותנו מראה את פרצופן האמיתי, זה שמתבטא במעשים ולא בדיבורים וסיסמאות שנשמעות יפה”.

להורים שעשויים למצוא את עצמם במצב דומה ממליצה קרן להיאבק, למרות המחיר הכלכלי והנפשי. “אנחנו מעריכים שהוצאנו על המאבק הזה יותר מ-40,000 שקלים. אריאל היה כמעט שלושה חודשים בבית. זה לא פשוט. בכל דרך אפשרית דאגנו שמצב רוחו לא ייפול. דאגנו להתקדמות הלימודית שלו וניסינו למצוא עבורו כל חיבור חברתי אפשרי. אורי הסתובב בבית-הספר עם דאגה בלתי פוסקת לאחיו שנשאר בבית, התקשה להתרכז בלימודים ולהתחבר לחברים.

“אנחנו מקווים ומתפללים שאף ילד ומשפחה לא יצטרכו להתמודד עם מצב דומה, אבל בהינתן מצב כזה, אל תוותרו. דעו את זכויות הילד שלכם, דעו את זכויותיכם כמשפחה. השתמשו במקרה שלנו ובכל המסמכים מתוכו שיוכיחו את התוצאה שהושגה. הלוואי שנזכה ליחס הגון מהמערכות ולא נצטרך לעמוד במצבים כאלה, אבל עד אז הילחמו עבור ילדיכם ואל תוותרו, הם ראויים לכך”.

“אנחנו מעריכים שהוצאנו על המאבק הזה יותר מ-40,000 שקלים”

תגובת משרד החינוך ועיריית תל-אביב על הבקשה למחיקת העתירה:

“התיאור העובדתי של הדברים אינו משקף את הווייתם. משרד החינוך ועיריית תל אביב סברו שיש לדחות את העתירה, ויחד עם זאת הושקעו על ידן מאמצים רבים, לפנים משורת הדין, כדי להגיע לפתרון המחלוקות מחוץ לכותלי בית המשפט. בפרט מתוך דאגה לעותר, תלמיד כיתה ג’, אשר לא הגיע לבית ספר מתחילת שנת הלימודים, תוך עשיית דין עצמי מצד הוריו, באופן שאף מנוגד לחוק.

מתוך דאגה לעותר הסכימו המשיבות לדברים הבאים:

* בשנת הלימודים הנוכחית לכיתה של העותר יוקצו שעות סיוע על פי ההקצאה המגיעה ממשרד החינוך. העותר יהיה במוקד הסיוע, עד שעות הסיוע שהוקצו לו, קרי 24 שעות. תלמיד נוסף באותה כיתה, הזכאי לשעות סיוע, יהיה במוקד הסיוע עד למלוא שעות הסיוע שהוקצו לו. ארגון שעות הסיוע השבועיות המוקצות  לעותר יוגדר מראש על ידי צוות בית הספר, עם אפשרות לשינויים במידת הצורך. בית הספר יאפשר להורים להשמיע את עמדתם לעניין ארגון השעות.

* צוות הסיוע הינו חלק בלתי נפרד מהצוות החינוכי בכיתה. כפועל יוצא, לפי הצורך ובהתאם להנחיית מחנכת הכיתה וגורמי המקצוע בבית הספר, צוות הסיוע יפעל במהלך יום הלימודים גם לטובת ילדים אחרים וכן לטובת העותר, וזאת גם במשך שעות הסיוע ש’נצבעו’ לטובת העותר, או לטובת התלמיד הנוסף בכיתה.

* צוות הסיוע של הכיתה ייבחר ויועסק על ידי משרד החינוך ועיריית תל אביב, בהתאם לנהלים וחוזרי מנכ”ל בעניין. להורי העותר תיתנן אפשרות להציע מועמדים לתפקיד צוות הסיוע אשר יעבוד עם העותר.

* בניגוד לאמור בבקשת העותר למחיקת העתירה, שעות הסיוע הוקצו לכיתת העותר וההקצאה איננה פרטנית, בהתאם לנהלים ולחוזרי מנכ”ל בעניין.

המשיבות שמחות שהעותר שב לבית הספר ומקוות להמשך שיתוף פעולה מצד כל הנוגעים בדבר”.

שיתוף הכתבה:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של “שווים”

קראו עוד בשווים

עשו לנו לייק
סרטונים
גלילה לראש העמוד

בואו להיות חלק מקהילה של אנשים כמוכם

קבלו ישירות למייל שלכם את הסיפורים הכי חמים של ״שווים