יוזמה נהדרת של צעיר עם אוטיזם מהצפון להקים קבוצת כדורגל לצעירים עם מוגבלות עשויה להתבטל, לאחר שלא נמצאו מספיק שחקנים כדי להרכיב את הקבוצה.
הצעיר, יהב אנג’ל (22) מכרמיאל, הצליח לגייס עד עתה שבעה שחקנים, והוא זקוק לעוד ארבעה כדי להוציא את הפרויקט שלו לפועל. “אנחנו מחפשים חבר’ה עם מוגבלות בגילאי 17-18 מהאזור”, אומרת יעל אנג’ל, אמא של יהב. “זה כולל את כרמיאל, עכו, מושבים באזור, יישובי משגב, אפילו צפת.
“סוג המוגבלות פחות משנה לנו”, היא מבהירה, “העיקר שהם יוכלו לרוץ וגם קצת להתמודד עם רעש ובלגאן במגרש. לא רק חבר’ה עם מוגבלות התפתחותית, גם מתמודדי נפש יכולים להתאים, למשל צעירים עם פוסט טראומה”.
מי שנרתם לסייע ליהב להרים את הפרויקט היא רשת המתנ”סים העירונית, אבל גם שם מבהירים שאם לא יגויסו מספיק שחקנים – לא תהיה קבוצה. מאמן, לפחות, כבר יש. רפי ארז, מאמן כדורגל ותיק בכרמיאל, הסכים לקחת את התפקיד ומסייע ליהב בכל מה שצריך. “רפי פשוט איש מדהים”, אומרת יעל. “הוא אמר ליהב שאם זה לא יצליח השנה אז הם יעשו את זה בשנה הבאה, אבל יהב לא רוצה לוותר”.
עד עכשיו התקיים אימון אחד, בתחילת ספטמבר, אבל כאמור לא היו מספיק שחקנים. בינתיים, יהב עושה מאמצים גדולים כדי להשלים את המשימה. הוא מדבר עם חברים, מבקש עזרה מאנשים שמתאמנים איתו בחדר הכושר ואפילו מתראיין למקומונים באזור. “הרבה אנשים אמרו שהם מוכנים לעזור, אבל שחקנים עדיין אין”, מסכמת האמא.
יהב הוא בנם הבכור של יעל ויגאל אנג’ל, ויש לו עוד אח אחד בן 18, יהונתן, עתודאי בצה”ל. הוא אובחן עם אוטיזם בגיל 15, בתפקוד גבוה, סיים תיכון בכיתת תקשורת בעיר. אחר כך התנדב במסגרת השירות הלאומי כסייע לתלמידים על הספקטרום. היום הוא מתגורר עם ההורים ועובד בעבודה מועדפת במפעל באזור התעשייה תפן.
ספורט הוא אהב מאז ומתמיד, במיוחד כדורגל. לפני כמה שנים פתחה עמותת אתגרים קבוצת ריצה בעיר, ויהב שמח על ההזדמנות להצטרף. רק בסוף השבוע האחרון הוא השתתף באירוע ריצה בתל אביב לזכר שניאור חשין ז”ל והשלים מקצה של שמונה קילומטרים.
מה הביא אותו לרעיון של קבוצת כדורגל? “כשחזרתי לכרמיאל אחרי השירות הלאומי הבנתי שיש מחסור גדול בפעילות ובחוגים לאנשים עם מוגבלות”, אמר יהב לאתר זהר.נט. “לי ולחברים שלי אין כל כך איך למלא את הזמן הפנוי. אנחנו לא רוצים לשבת בבית ולא לעשות כלום, אלא להשתתף בפעילויות”.
אחרי שפירסם פוסט בפייסבוק על הקמת הקבוצה, הוא זכה לתגובות רבות ולפרגון מקיר לקיר. “קיבלתי הרבה מאוד עידוד וחיזוקים. אמא ואבא תומכים, וגם החברים. המטרה שלי היא להראות שאנחנו כקבוצה מאוחדת יכולים להגיע להישגים הכי גבוהים שיש, כמו כולם”.
כשהקבוצה תקום – כך הוא מקווה – היא גם תוכל להשתתף בטורנירים של חובבים. כרגע מה שמפריד בינו לבין החלום הזה זה רק ארבעה שחקנים.
