מבלי למשוך יותר מדי תשומת לב ציבורית, משרד הרווחה העלה תוך שנתיים את תשלומי ההשתתפות של ההורים על מעונות יום שיקומיים לילדיהם (בגיל 0-3) בכ-1,700 שקל בשנה – כך עולה מבדיקת אתר “שווים”.
יש בישראל כ-105 מעונות יום שיקומיים שנמצאים באחריות משרד הרווחה ומשרד הבריאות. כל מעון מספק לאורך שעות היום טיפול וחינוך לכעשרה פעוטות עם מוגבלות, בהם ילדים עם אוטיזם, נכות, עיוורון ומוגבלות שכלית-התפתחותית.
התשלומים למעון מחושבים לפי רמת ההכנסה לנפש של כל משק בית: דמי ההשתתפות עולים ככל שרמת ההכנסה גבוהה יותר. את גובה דמי ההשתתפות של ההורים קובעת ועדה שמורכבת מאנשי משרד הרווחה ומשרד האוצר. הטבלה מחולקת ל-15 רמות שכר, וכמעט בכולן נרשמה התייקרות משמעותית.
לדוגמה: אם בשנת הלימודים תשע”ח שילמו הורים שמרוויחים כ-7,400 שקלים ברוטו בחודש (הכנסה בדרגה 3 לפי הטבלה) 650 שקלים לחודש עבור מעון, בשנת הלימודים הנוכחית (תש”פ) הם נדרשו לשלם 783 שקלים – התייקרות של 133 שקלים בחודש ו-1,596 שקלים תוספת בשנה.
משפחות שמרוויחות 9,400 שקלים בחודש ברוטו (הכנסה בדרגה 4) שילמו לפני שנתיים 812 שקלים בחודש ואילו השנה נדרשו לשלם 949 שקלים – התייקרות של 137 שקלים לחודש ו-1,644 שקלים בשנה.
כשעולים ברמות השכר לכיוון השכר הממוצע בישראל, רואים התייקרות חדה עוד יותר. משק בית שמכניס כ-15 אלף שקלים בחודש ברוטו (דרגה 7) שילם לפני שנתיים 1,208 שקלים לחודש עבור המעון וכיום עומד התשלום על 1,354 שקלים.
ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי “תעריפי התשלום למעונות היום נקבעים מדי שנה על-ידי ועדת תעריפים במשרד האוצר בהתאם למדדים הקבועים במשק”. בהקשר הזה חשוב לציין שתהליכי אינפלציה והתייקרות טבעית של מחירים יכולה להסביר עלייה קלה בתעריפים אבל לא התייקרות של עשרות אחוזים.
יש לציין שההתייקרות היא פרופורציונלית. בקרב משפחות שמרוויחות עד 3,600 שקלים בחודש לא נרשם שינוי מהותי בתשלום למעון. ככל הנראה בשל הנחיה של מנכ”ל משרד הרווחה מ-2016, להפחית את עלות ההשתתפות של משפחות עם הכנסה נמוכה מאוד. ועדה בראשות פרופ’ מנואל טרכטנברג קבעה אז שמשקי הבית במצב כלכלי קשה ישלמו בין 100 שקלים ל-330 שקלים בלבד.
למה צריך את מעונות היום השיקומיים?
מעונות היום השיקומיים נולדו מתוך הכרה בנחיצות של התערבות טיפולית מוקדמת בקרב פעוטות עם מוגבלות, והבנה שהטיפול בשנים הראשונות של הילד קריטי להתפתחות העתידית. במעון המיוחד נבנית עבור הפעוט תוכנית טיפול אישית, והוא זוכה גם לטיפולים פרא-רפואיים כמו ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת ועוד.
הטיפולים הפרא-רפואיים ממומנים על ידי קופת-החולים בה מבוטח הילד, ומהווים תחליף לטיפולים הניתנים במסגרת קופת-החולים. המדינה לא נושאת בנטל מימונם ולמרות שמשרדי הרווחה והבריאות אחראיים על המעונות, הפעלתם מתבצעת על-ידי עמותות שזכו במכרזים וקיבלו רישיון לכך.
