חופשה בחו״ל עבור אנשים עם מוגבלויות היא עניין מורכב, בוודאי כשמדובר בנכויות פיזיות. זה לא שהחופשה פחות מהנה, אלא שיש המון מחסומים וקשיים בדרך שעשויים לפגום בהנאה.
כך למשל, נכים נאלצים להשקיע מאמץ גדול מאוד בהתנהלות מול ספקים – חברת התעופה, המלון, אמצעי התחבורה אל המלון. לא פעם הופכת החופשה למפח נפש: נכים שלא יכולים לעבור במסדרון המטוס כי אין עגלה מותאמת; חוסר יכולת להשתמש בשירותים במהלך הטיסה כי הם אינם נגישים; קושי לעלות לאוטובוס בלי רמפה שמסיע למלון; או אפילו להתרחץ בחדר מפני שהמקלחת אינה מונגשת.
סטארט אפ חדש בשם Travaxy מנסה להעניק פתרונות לבעיות שכאלה. מדובר בפלטפורמה אינטרנטית (אתר ואפליקציה) שבעזרתה ניתן להזמין טיסה, חדר במלון, הסעה אל המלון ובחזרה, רכב שכור, ואפילו ציוד רפואי נחוץ. הכל בהתאם לצרכים האישיים והייחודיים של הנוסע.
נכון להיום מציע הסטארט אפ שירותים לשישה יעדים – ניו יורק, ברצלונה, ברלין, אמסטרדם, לונדון ותל אביב. בעתיד הכוונה היא להתפרס לכל העולם וגם להציע את השירות לשוק הבינלאומי. מי ששותפה בסטארט אפ היא חברת התיירות ״הדקה ה-90״, בהובלת המייסד והמנכ”ל ליעוז עמר – נכה צה”ל בן 39 – השותפה ואשת המרקטינג מיכל בן אסייג, מנהל המוצר ניר בן לוי, וגם מנכ”ל ITTS איתי גרין.
שלום למייסד ומנכ”ל Travaxy ליעוז עמר
“אהלן”.
אתה נכה צה”ל מהשירות הסדיר שלך. איך הגעת לעולם הזה של תיירות נגישה?
“אני מאמין שלכל אדם מגיע לטייל. אני עצמי נפצעתי בתאונה בצבא בשנת 2001, ואחרי הפציעה חשבתי שנגמרו לי החיים. אמרתי לעצמי ׳אני תקוע בכיסא גלגלים, מה כבר אפשר לעשות?׳ אבל אחרי תקופה יצאתי מזה והחלטתי לעשות את המקסימום כדי לשפר את איכות החיים שלי. ככה גם קמה החברה”.
למה טרווקסי?
“טרווקסי זה Travel + Accessibility – שילוב של תיירות ונגישות, ויש פה משחק גם על הצליל של סקסי”.
למה סקסי?
“על פניו זה תחום מאוד לא סקסי, לפחות לאנשים מבחוץ. אנחנו חושבים שאפשר לעשות פה מלא דברים מגניבים. להכניס את הקיק החיובי ולא השלילי”.
אתה זוכר את הרגע שבו הרעיון הזה עולה לך לראש?
“זה היה לפני משהו כמו שש או שבע שנים. אמרתי לעצמי שזה לא הגיוני שלא סופרים אותי. אני מטייל בעולם הרבה וכל הזמן מצ’פרים אותי, במרכאות כמובן, בחדרי יוקרה כי רק הם נגישים. אני בתור אדם עם מוגבלות לא יכול לקחת חדר סטנדרטי. המשמעות היא שאני צריך להוציא הרבה יותר כסף”.
מה הביא אותך לנסוע הרבה לחו”ל?
“הייתי בנבחרת ישראל הפראלימפית ונסעתי ללא מעט תחרויות בעולם. הייתי אפילו באולימפיאדת בייג’ינג וזכיתי במקום השמיני”.
וואו, באיזה סגנון?
“100 מטר חזה”.
יפה. איך הגעת בכלל לשחייה?
“אחרי הפציעה שלי בצבא עברתי טיפולי פיזיותרפיה לחיזוק הגוף, אבל זה לא עזר לשקם אותי נפשית מהנקודה הנמוכה שהייתי בה. פתאום בגיל 21 חרב עליך עולמך. אבל אז החלטתי שאם אין אני לי – מי לי, והתחלתי לשחות. ידעתי לשחות קודם, אבל לא מקצועי. נכנסתי למים ופתאום היה קסם גדול. פתאום לא הייתי צריך את כיסא הגלגלים. לא הרגשתי את הנכות. אני זוכר שכשהייתי יוצא מהמים היו מסתכלים עליי ואומרים: איך שחית כל כך מהר בלי הרגליים. ואז זיהה אותי מאמן, לקח אותי אליו, ומשם התגלגלתי לנבחרת”.
מה החוויה הכי גרועה שהייתה לך בנסיעה לחו”ל?
“מבטיחים לך חדר נגיש, ואז אתה מגלה שהוא לא נגיש וצריך לעבור לחדר אחר. שמעתי גם על נכים שנאלצו לעבור מלונות כי לא היה חדר נגיש. היה לי גם אירוע מביך בחנות מזכרות בגרמניה. המוכר ביקש ממני לצאת החוצה בגלל שהוא פחד שאני אתן מכה לוויטרינה עם כיסא הגלגלים”.
ואיך הגבת?
“אמרתי לו שהוא חצוף. היה איתי חבר גרמני והגענו עם זה עד לעיריית המבורג. כתבנו להם שזו אפליה וחוצפה שמונעים ממני את הכניסה פנימה. העירייה הזהירה את המוכר שזה לא יקרה שוב והתנצלה באופן רשמי במייל”.
במה טרווקסי מחדשת בעצם?
“נכון להיום לא קיימות פלטפורמות כאלה בארץ, גם בעולם כמעט שאין. במובן הזה אנחנו פורצי דרך. למעשה, אנחנו מתאימים את כל מרכיבי החופשה לפרופיל האישי והייחודי של כל נוסע עם מוגבלות. בעת ההזמנה כל נוסע ממלא שאלון דיגיטלי פרטני שממנו מורכב הפרופיל שלו. זו נקודה מאוד חשובה מכיוון שמוגבלות אחת לא זהה לשנייה.
“הפרופיל הזה מועבר לכל ספקי הקצה – חברת התעופה, שירותי הקרקע בשדות התעופה, מלונות, חברות השכרת רכב – ואנחנו מוודאים שכל צורכי הנוסע ברורים עד לפרטים הקטנים ביותר. האם הכניסה למלון מיושרת עם הרחוב או שיש מדרגות. אם יש מדרגות, מה גודל הרמפה שעוזרת לעלות לתוך המלון. האם הדלפק בקבלה נגיש לחירשים ולעיוורים. המון פרטים”.
איך אתם יודעים את כל הפרטים האלה, נוסעים לחו”ל ובודקים?
“לפעמים אנחנו בודקים פיזית, אבל בדרך כלל דרך הרשתות של המלונות. יש לנו שאלון דיגיטלי פשוט של 74 שאלות שבמלונות צריכים למלא. כמו מבחן אמריקאי. זה לוקח עשר דקות, לא יותר. אנחנו בקשר עם מנכ”לי הרשתות שדואגים שהוא ימולא כמו שצריך. אנחנו בודקים כל דבר, עד לרמת גובה האסלה”.
נתקלתם איפשהו בחוסר שיתוף פעולה?
“בהתחלה כן. היו כמה מלונות שחששו שהשאלון יחשוף אותם באופן שלילי. אמרנו להם שאנחנו לא עושים שיימינג לאף אחד. גם הסברנו שמלון יכול להיות מתאים לאנשים עם מוגבלות אחת, ולא מתאים לאנשים עם מוגבלות אחרת. אנחנו נפנה את מי שזה מתאים לו”.
איזו רשת מלונות הפתיעה לטובה בנכונות ובנגישות?
יש כמה. דוד פתאל, למשל, נתן הוראה למלונות שלו להתגייס. רוב המלונות שלהם נגישים. מה שהגניב אותי בפתאל הייתה הגישה שוואלה, אנשים עם נכויות צריכים לקבל שירות כמו כולם. יפה לראות את האכפתיות. בעולם בולטת רשת איביס, שהיא רשת שלושה כוכבים, אבל החדרים הנגישים שלהם מעולים. אתה רואה חדר שלושים מטר עם כל הנגישות וההתאמות, וגם המחיר סביר. זו רשת שעובדת בעיקר באירופה”.
מה מצב הנגישות הממוצע היום בחברות התעופה?
“חברות תעופה חייבות להשוות תנאים לאנשים עם מוגבלות על פי חוק. הן גם מחויבות לתת לנוסע עם מוגבלות את אותו מחיר כמו נוסע רגיל. הבעיות מתחילות בצוות הקרקע שמקבל אותך בשדה התעופה. צריך לומר להם איזו עזרה הבן אדם צריך. כיסא חשמלי זה אומר שצריך בטרייה. עד הקטע של ההגעה למטוס יש הרבה ביורוקרטיה. אנחנו בחברה מטפלים בכל זה מראש.
“באתר שלנו אפשר להיכנס ולהקיש את סוג הנכות, כלי העזר (לדוגמה כיסא גלגלים), לבחור טיסה שרוצים, ואז מקבלים סוג של שאלון נכות: כיסא גלגלים – ידני או חשמלי, הליכון, מקל הליכה. אז שואלים את הנוסע מה בדיוק הצורך שלו, כי אין אדם שדומה לשני. יכול להיות ששני אנשים עם אותה נכות זקוקים לשירות אחר”.
תיירות נגישה עולה יותר?
“סוכן נסיעות שמטפל באנשים עם מוגבלויות ייקח בדרך כלל יותר כסף, כי זה דורש ממנו יותר תשומות. אין הרבה סוכנים שעוסקים בזה, אבל מי שעושה את זה לוקח יותר. זה תהליך מסורבל שדורש יותר זמן.
“אנחנו מורידים את העומס לנוסע עם המוגבלות. כמו שאתה נכנס לדקה ה-90 או לאקספדיה – ככה אתה נכנס אלינו. אנחנו מורידים ממך עשרות שעות של ביורוקרטיה מול כל הגופים – מול חברת התעופה, מול המלון וכו’.
“לפעמים אנחנו דואגים גם לציוד רפואי, באמצעות סוכנים בחו”ל. לי היה סיפור לא נעים, שוב בגרמניה. חברת התעופה שברה לי את הגב של כיסא הגלגלים, אחרי שלא קשרו אותו בבטן המטוס. מצאתי את עצמי עם כיסא שבור נוסע בברלין ומחפש מי יתקן לי אותו. זה הרג לי יומיים מתוך חמישה ימי חופשה.
“בכל ששת היעדים הראשונים שאנחנו מציעים יש לנו סוכנים מקומיים לציוד רפואי. יש לנו כיסא ידני, חשמלי, כיסא מקלחת. במקום לקחת עוד מזוודה – הציוד מחכה לנוסע במלון. פשוט עושים את החיים קלים יותר”.
כל הדברים האלה לא מייקרים את החבילה?
“הם מייקרים, אבל רוב הכסף הולך לספק הציוד בחו”ל. אני נהנה מעמלה כמו כל סוכן תיירות אחר ברשת, לא יותר”.
אתה רומז שחוץ מכסף יש פה גם אג’נדה?
“אל דאגה, אנחנו נרוויח כסף. אבל העובדה שקשה לאדם, לא אומרת שאני אקח ממנו את המקסימום או אנצל אותו. אפשר להרוויח כמו כל חברה דומה בלי לגבות מאנשים עם מוגבלות קנס נכות.
“עדיין, אם תשווה את החבילות שלנו לחברות הרגילות אנחנו נצא יקרים יותר. אני לא מחזיק כרגע טיסות לואו קוסט, כי זה מאוד מסובך מבחינת הנגישות. חלקן טסות מטרמינל 1, ויש שם בעיה לנכים בגלל שיורדים מהמטוס במדרגות. טיסות לואו קוסט גם מתעכבות יותר, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שנכה יתייבש 18 שעות בטרמינל.
“גם מבחינת חדרי המלון החדרים שלנו יותר יקרים, אבל לא בגלל העמלה שלנו. הסל שלנו יותר יקר כי הספקים לוקחים יותר כסף עבור החדר הגדול יותר, אבל אנחנו את השירות שלנו נותנים באותו מחיר”.
איפה נמצא אותך בעוד חמש שנים?
“בזירה הגלובלית, זה השוק שלנו. אנחנו מתכוונים לשלוט בתיירות הנכים בעולם”.
