מרפאה בעיסוק. ההחזרים יבוטלו (צילום אילוסטרציה: ביגסטוק)אין כמעט הורה לילד עם צרכים מיוחדים שלא נאלץ לפנות למטפלים פרטיים, וזאת עקב מצוקת התורים והמחסור במטפלים במגזר הציבורי. עד עכשיו הוא לפחות יכול היה להתנחם בכך שקופות החולים העניקו לו החזר עבור הטיפול הפרטי, שכיסה חלק משמעותי מהעלות שלו. ובכן, לא עוד.
בימים הקרובים תיכנס לתוקפה הרפורמה של משרד הבריאות בתחום התפתחות הילד. מדובר בתחום המקיף מאות אלפי ילדים עם לקויות שונות ומגוונות – לקויי ראייה, לקויי שמיעה, ילדים עם עיכוב התפתחותי, פיגור, אוטיזם, לקויות נפשיות ועוד. הרפורמה כוללת נושאים רבים, שנעסוק בהם בהרחבה בהמשך כאן ב”שווים”.
אחד הנושאים היותר שנויים במחלוקת נוגע לטיפולים שמספקים אנשי מקצוע פרטיים. מכיוון שהתורים בקופות החולים וביחידות ההתפתחויות הולכים ומתארכים – ומגיעים בחלק מהיישובים בארץ ליותר משנה – הורים רבים נאלצים לקחת את הילדים למרפאה בעיסוק או לקלינאית תקשורת בשוק הפרטי.
קופות החולים, שלא מצליחות לתת מענה סביר מבחינת זמן תחילת הטיפול אצלן – מתחייבות להחזיר להורים חלק מהכסף עבור אותם טיפולים פרטיים. החזר עבור קלינאית, למשל, עומד על תעריף של 190 שקלים לשעה, כאשר עלות טיפול ממוצעת אצל קלינאית היא כ-250-300 שקל לשעה.
שר הבריאות, יעקב ליצמן. צילום: ראובן פריצי
אלא שעכשיו, כאמור, כל זה הולך להשתנות. לפי החלטת משרד הבריאות, החל מעוד כחצי שנה יבוטלו ההחזרים האלה, ומי שיבחר ללכת למטפלים פרטיים יישא בכל העלויות בעצמו. מדובר בסכומים לא מבוטלים עבור משפחות בכלל, ובפרט משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים, שיכולים להגיע לאלף שקלים ויותר לחודש, תלוי כמובן בתדירות הטיפול ובתעריף שדורש המטפל.
הרפורמה של משרד הבריאות יוצאת לדרך על רקע המצב ההולך ומחמיר של התורים בתחום התפתחות הילד במגזר הציבורי. כמה מחמיר? הורים רבים מוצאים את עצמם ממתינים חודשים, לפעמים יותר משנה, לתור עבור הילד/ה לקלינאית, מרפאה בעיסוק או מטפל רגשי. בדיקה טלפונית שערכנו היום ב”שווים” במספר יחידות התפתחותיות – בדימונה, במועצה האזורית אשכול, בחצור הגלילית ובמועצת מגידו – העלתה שמשך התורים לקלינאיות ולמרפאות בעיסוק נע בין חצי שנה במקרה הטוב ליותר משנה במקרה הרע.
עכשיו, חוששים מתנגדי הרפורמה, מצב התורים הרע גם ככה יהיה גרוע עוד יותר. לטענתם, נכון להיום יש יותר מ-20 אלף ילדים שמחכים בתורים כדי לקבל את הטיפול המגיע להם. נוסף עליהם יש עוד כ-15-20 אלף ילדים שמקבלים טיפול בשוק הפרטי. איך בדיוק, תוהים אותם מתנגדים, משרד הבריאות יצליח לתת מענה לכמות האדירה הזו של הילדים?
האזינו לשיחה שעשינו השבוע עם המרכז לגיל הרך בדימונה:
האזינו לשיחה עם היחידה להתפתחות הילד במועצה אזורית אשכול (עוטף עזה):
האזינו לשיחה עם המרכז לגיל הרך בחצור הגלילית:
במשרד הבריאות, מנגד, טוענים שבעיית התורים היא שהביאה אותם בין השאר לבצע את הרפורמה. לדברי גורמים במשרד, הכוונה שלהם היא להעניק תקציבים מוגדלים לקופות החולים כדי שהן יספקו את הטיפולים בתחום התפתחות הילד, או בעצמן או דרך היחידות ההתפתחותיות הפזורות ברחבי הארץ, בעיקר בפריפריה.
לטענתם, המטפלים בשוק הפרטי, שתהיה לכם עכשיו פחות עבודה – בגלל ביטול ההחזרים להורי הילדים – יקבלו תמריץ לעבוד במגזר הציבורי. כך, מספר המטפלים יגדל משמעותית, ויחד איתו האפשרות לקבל יותר ילדים לטיפול.
את המבקרים של הרפורמה זה לא משכנע. מרפאה בעיסוק ששוחחנו איתה אמרה כי היא חוששת שתיווצר עכשיו בהתפתחות הילד רפואה לעשירים – אלה שההורים יוכלו לקחת אותם למטפלים פרטיים גם ללא החזרים, ומצד שני רפואה לילדים ממקומות חלשים, שייאלצו להסתמך על “טוב הלב” של הקופות ונכונותן להשקיע משאבים, וגם עשויים בסיכוי גבוה להמשיך ולהיתקע בתורים הבלתי נגמרים.
בשיחה עם אתר “שווים” התייחס המשנה למנכ”ל משרד הבריאות, פרופ’ איתמר גרוטו, לנושא ביטול ההחזרים. לדברי פרופ’ גרוטו, המהלך הזה ייעשה בהדרגה, וגם אז לא יחילו אותו באופן גורף. “מי שהתחיל כבר בטיפול פרטי למשל לא יפסיקו לתת לו החזרים”, מבטיח פרופ’ גרוטו.
בנוסף, הוא מבהיר שביטול ההחזרים ייעשה בכפוף לכך שקופות החולים יוכיחו בתקופה הקרובה שהן מסוגלות להגדיל את מספר הילדים המטופלים אצלן, וגם להפחית דרמטית את זמני התורים. אם הקופות אמנם יעמדו ביעדים, אזי הביטול או “ההשעיה”, כפי שפרופ’ גרוטו קורא לזה, ייכנסו לתוקף.
בכל מקרה, אמר פרופ’ גרוטו ל”שווים” כי ישנם ילדים עם מורכבויות קשות במיוחד, והם בכל מקרה יוחרגו מהמהלך. כלומר, ילדים אלה יוכלו להמשיך לקבל טיפול אצל מטפלים פרטיים ולהמשיך לקבל את ההחזר כספי. עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלה תגובת משרד הבריאות.
הילה ניסן, אמא וקלינאית תקשורת מראשון לציון, ויוזמת העשייה “למען התפתחות ילדינו” ולמען שימור ההחזרים, קראה היום להורים לילדים עם מוגבלות להצטרף לקבוצת הפייסבוק “למען התפתחות ילדינו”, ו”לפעול ביחד למען טיפול איכותי, זמין ומקצועי של מקצועות הבריאות לכלל ילדי ישראל”.
אורן הלמן, סמנכ”ל בחברת החשמל ופעיל מרכזי בעולם האנשים עם מוגבלות, בחר להפנות את הזרקור דווקא למשמעויות הכלכליות של ההחלטה. “יש תג מחיר לקושי העצום בלהיות הורה לילד עם צרכים מיוחדים”, כתב הלמן בעמוד הפייסבוק שלו. “לפי משרד הכלכלה, ההפסד המשקי השנתי כתוצאה מכך הוא 7.5 מיליארד שקל. המשק עוד יפסיד הרבה מההחלטה לא לסייע במימון טיפולים פרטיים לילדים מיוחדים אצל קלינאיות, מרפאות בעיסוק ומטפלים אחרים.
“העלות של כל טיפול כזה היא בסביבות 300 שקל בשבוע, לפעמים יותר. מי שבוחר ללכת לשני אנשי מקצוע שונים ישלם כבר 600 שקל. ולא, אין מספיק קלינאיות ומרפאות בעיסוק בקופות החולים. אז נכון, או שההורים יפסידו, או שהילדים לא יקבלו טיפול ויידפקו. אבל גם המשק יפסיד – וכולנו נפסיד. חלם”.
