נושאים קשורים

“במלחמה לא לקחו בחשבון אנשים עם מוגבלויות”

כך הודה שר הרווחה, יעקב מרגי, בדיון מיוחד בכנסת וסיפר: "פינינו אנשים עצמאית לאזורים בטוחים". התחייב ללמוד ולהפיק לקחים: "באוצר קשובים אלינו"

דוח מטריד: שיעור מיטות האשפוז בישראל בירידה

על רקע המלחמה, מפרסם משרד הבריאות נתונים מדאיגים על הצפיפות במוסדות הבריאות השונים. המצב הקשה ביותר – באשפוז הפסיכיאטרי. בוסו: "נקדם את השינויים הנדרשים"

“בונוסים לבכירים יותנו בקליטת עובדים עם מוגבלות”

כך אמרה רשות החברות הממשלתיות במהלך דיון בוועדת הרווחה בהצעת החוק לשילוב עובדים עם מוגבלות בחברות אלה. ההצעה אושרה לקריאה שנייה ושלישית

הכירו: כמה מותגים בינ”ל מהם תוכלו לרכוש בגדים נגישים

בכל שנה מפסידות יצרניות הביגוד כ-3 טריליון דולר בגלל אי הכללת אנשים עם מוגבלויות כקהל יעד. ריכזנו עבורכם שישה מותגים שדווקא כן פועלים לקידום אופנה נגישה



האם זה הרכב הנגיש בעולם?

המעצב הראשי של ענקית רכבי היוקרה יגואר חבר לארגון שמתמחה בהנגשה – ויחד הם עיצבו את ה-eVita, מכונית חשמלית שנועדה לאכסן כיסאות גלגלים בקלות
ראשיחדשותתניחו כבר למשלבות לשלב

תניחו כבר למשלבות לשלב

"תזוזו הצידה, ואז הילד יהיה עצמאי". זו האג'נדה של משרד החינוך לשילוב אוטיסטים. וכמה שהיא מוטעית. טור של גל בכר

גל בכר


שחף הוא ילד בכיתה א’. אני מדריכה את הצוות שלו. מאז שהוא בן שנה ו-8 חודשים, הוא לומד בתוכנית אינטנסיבית. הוא עושה תרגולים, רוכש לעצמו מיומנויות ומשפר יכולות.

מההתחלה שחף שולב במערכת החינוך הרגילה, עם משלבות צמודות. הוא מוגדר ברמת תפקוד בינונית. הילדים בכיתה אוהבים אותו. הם מקבלים את הנוכחות שלו בלי חשבונאות ומבלי להתעסק בשונות שלו. כמו שהוא. הם משחקים איתו בהפסקות, באים אליו הביתה, משתפים אותו ומשתתפים איתו. שחף עצמו נוכח, רגוע ופנוי לסביבה. צוות בית הספר נפעם ממנו ומהדרך שבה הילדים מקבלים אותו.

“הצמידות שלכן אליו גדולה מדי”, היא הסבירה. צילום המחשה: דיפוזיטפוטוס

לפני כמה שבועות, לקראת סוף שנת הלימודים, האחראית על השילוב מטעם משרד החינוך הודיעה למשלבות שהדרך שבה משלבים את שחף לא תוכל להימשך. “הצמידות שלכן אליו גדולה מדי”, היא הסבירה. לדעתה, מוטב שהמשלבות ישאירו אותו לבד בכיתה לעתים תכופות, יאפשרו לו להתמודד באופן עצמאי בהפסקות – ויאפשרו לצוות בית הספר “להגיע אליו”.

ההמלצה הזאת לא מפתיעה. היא משקפת את האג’נדה של משרד החינוך, על פיה “תזוזו הצידה, ואז הילד יהיה עצמאי”. בסוף, הרי הילדים סביבו יקבלו אותו בכל מקרה.

אז אני שואלת, איך ייתכן שגם כאשר צוות בית הספר שבע רצון מהשילוב ומגדיר אותו כהצלחה מסחררת, באותה נשימה הוא יכול לבוא ולהגיד: לא נכון לעשות את זה ככה.

נפגשנו עם אחראית השילוב והסברנו לה שאם השינוי יבוצע, והמשלבות יתרחקו משחף, תתרחש התרחקות של הילדים ממנו. תתרחש גם תנודה רגשית אצל הילד. הוא יפסיק להצליח. המשלבות נמצאות בעמדה של דריכות. הן צופות, מונעות, מטשטשות, מעודדות – והכל ברגעים הנכונים. אם הן לא יהיו שם בשבילו בדיוק ברגע הנכון, יהיו הרבה מצבים שאותם הוא לא יבין. יהיו אמירות ופניות של ילדים כלפיו שאליהן הוא לא יגיב.

גל בכר

לפחות בינתיים, הצלחנו לדחות את ההחלטה המוטעית. קיבלנו עוד חלון של זמן, אבל רק עד לפעם הבאה. לצערי, ההנחה שנניח לילד והוא יהיה עצמאי אטרקטיבית יותר מההבנה שבשביל ללמד עצמאות נדרשת המון תמיכה, נדרש המון סיוע, ונדרש המון תרגול.

ככל שיאפשרו למשלבות להיות שם בשביל הילד, כך יגדלו סיכוייו ללמוד ולהצליח, ובמקביל יגדל הסיכוי שהסביבה תהיה משלבת ומכבדת באמת.

גל בכר היא אמא לשני ילדים אוטיסטים, מנחת שילוב ומרצה

מייסד "שווים", בעל 20 שנות ניסיון בעולם העיתונות. שימש כרכז הכתבים של ”ידיעות אחרונות“, עורך המוסף הכלכלי ”ממון“ ועורך התוכנית ”חדשות הבוקר“. בעל קשר אישי לקהילת המוגבלויות: בנו הבכור אוהד הוא אוטיסט.

כתבות אחרונות