שי טרייטל
תשמעו את האבסורד הבא: בוגרים עם מוגבלות זכאים לפטור מלא מארנונה כל עוד הם גרים בביתם. אבל כאשר אותם בוגרים עוברים לדירה שכורה עם שותפים במסגרת דיור בקהילה, העמותה המספקת להם את הדיור נדרשת לשלם ברוב המקרים ארנונה של 100%. למרבה השמחה, המצב הזה, שנמשך שנים ארוכות, עומד להסתיים בקרוב בזכות הצעת חוק חדשה של ח”כ דודי אמסלם, והודות לאישה מיוחדת אחת בשם קלרה פלדמן.
פלדמן היא מנכ”לית עמותת שק”ל, והיא חווה על בשרה מזה כעשור את חוסר ההיגיון שתואר קודם. העמותה בניהולה, ועוד עשרות עמותות דומות האחראיות לדיור בקהילה ברחבי הארץ, סובלות מדרישה של רשויות מקומיות לשלם ארנונה מלאה על הדירות שהן שוכרות עבור דיירים עם מוגבלות. “אנחנו שוכרים כ-110 דירות שבהן גרים יחד נכים, לעתים קשים מאוד, המקבלים שירותים מקצועיים של טיפול, השגחה והדרכה”, מספרת פלדמן. “המימון מגיע ממשרד הרווחה, ומתוכו רק סכום נמוך ביותר מיועד לכלל המסים השונים. זה לא מממן אפילו את ועד הבית”.
לדבריה, סעיף הארנונה למעשה מחסל את העמותות וגורם לחובות עצומים, לצמצום פעילות ולעתים אף לקריסה. רבות מן הרשויות המקומיות, היא אומרת, לא מתרשמות מהמצוקה וממשיכות לבוא בדרישת תשלום מלא. “המדהים הוא שדיור בקהילה הרי חוסך לעיריות. אם כל נכה היה גר בנפרד, היו צריכים לתת חמישה-שישה פטורים. כרגע העמותות, חלקן קטנות, פשוט נחנקות. אם המצב הזה יימשך, למאות אנשים לא יהיה דיור בקהילה”.
צבירת החובות גוררת בעקבותיה גם עיקולים, קנסות ומשפטים. לעמותת שק”ל, למשל, יש חוב הולך ותופח מול עיריית ירושלים. “באים אנשים מטעם ההוצאה לפועל ודורשים את הכסף”, מתארת פלדמן. “היה כבר מצב שמעקלים הגיעו לדירות, אבל לא פעלו מול הדיירים. הם מרגישים איום ונורא כי הם יודעים במה מדובר”.
מי שלקח ללב את העניין הוא ח”כ אמסלם, שלפני כמה ימים הצליח להעביר בקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק המתקנת את המצב. הקריאה השנייה והשלישית צפויות בעוד כשבועיים, ואז ייכנס החוק לתוקף. “זה התחיל כשסיירתי בדירה של שק”ל בשכונת גילה בירושלים”, מספר אמסלם. “היו שם חמישה נכים קשים ביותר. לכל אחד יש חדר מסודר ומצויד. ברור שהם מקבלים יחס מכובד, כולל המטפלים הנדרשים. אתה רואה מראות קשים ושואל: על הסיעודיים הכבדים האלה אתם דורשים ארנונה?”
אמסלם לא חוסך ביקורת מהמדינה בנושא הזה. “הרי המדינה מתנערת מאחריות, והעמותות מבצעות את החובה הבסיסית שלה עצמה”, הוא אומר. “אז במקום לעזור לעמותות הללו ולתת להן את כל ההוקרה וההערכה, עוד מערימים עליהן קשיים”.
לאחר שבדק את הנושא לעומק הבין אמסלם כי מדובר בפירצה בחוק קיים, וכך הרשויות יכולות לקחת את החוק לידיהן. הדבר צרם לו במיוחד לאחר שגילה כי עמותות המעניקות דיור בקהילה בחסות משרד הבריאות, מקבלות, ללא קושי, פטור מארנונה. “הגשנו הצעה לתיקון החוק הקיים שתסדיר את הנושא, ולשמחתנו היא כבר עברה בקריאה ראשונה”, מספר אמסלם. “התיקון יבהיר כי כל העמותות המספקות דיור בקהילה, ולא משנה בתמיכה של איזה משרד ממשלתי, יוכלו לקבל פטורים או לפחות הנחות גבוהות בארנונה. אנחנו לא באים לשנות את כל נושא החקיקה לגבי ארנונה לנכים, אבל סוף-סוף מסדירים את ההיבט הבעייתי הזה”.
