“נתניהו, העוול לנכים נגרם באחריותך. תתקן”

עידן מוטולה

מאבק הנכים על הגדלת קצבאות הנכות עדיין רחוק מסיום. בשבוע שעבר, בצעד בלתי צפוי, החליטו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון למנות ועדה נוספת, שתבחן את ההמלצות שהגישה רק בשבוע שעבר ועדת זליכה. למרות זאת, פירסמה ועדת זליכה בתחילת השבוע את הדוח הסופי שלה, הכולל החלטות דרמטיות מבחינת ציבור הנכים בישראל. בין הצעדים שעליהם ממליצה הוועדה: הגדלת קצבת הנכות ל-4,000 שקל בשלוש פעימות, ותיקון משמעותי בחוק לרון, אותו חוק שבגינו מקוצצת הקצבה של נכים היוצאים לעבודה.

לאחר פרסום הדוח, בשיחה עם אתר “שווים”, קרא ראש הוועדה, פרופ’ ירון זליכה, לראש הממשלה לאמץ את המסקנות שלה. “מעטים הם אנשי הציבור שנפלה בחלקם הזכות לתקן עוול שנוצר במהלך תקופת כהונתם ותחת אחריותם”, אמר זליכה. “ועל כן אני מקווה כי נתניהו יגלה הן אומץ לב ציבורי, תבונה וחמלה כלפי הנכים, והן רצון עז לתקן את העוול שנגרם לציבור זה לאורך תקופות כהונותיו – ויאשר את הצעדים עליהם המלצנו”.

בראש הוועדה החדשה שמונתה לבחינת הנושא עומד יו”ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון. בתוך חודש אמורים שמחון והחברים האחרים להכריע מה יהיה גובה קצבת הנכות החדשה, וכן להחליט בשורה נוספת של נושאים קריטיים לציבור הנכים.

לפי הערכות, הוועדה החדשה צפויה לקבל פחות או יותר את ההמלצות של ועדת זליכה. אם תחליט על שינויים, הם לא אמורים להיות דרמטיים. מלבד זליכה היו חברים בוועדה עו”ד ענבר יחזקאלי בליליוס ואילן מרסיאנו.

בארגוני הנכים הופתעו מההחלטה למנות ועדה נוספת, והביעו חשש שמדובר במריחת זמן שנובעת מסיבות לא ענייניות, למשל מאבקים על קרדיטים בין פוליטיקאים. יו”ר עמותת “נכה לא חצי בן אדם”, אלכס פרידמן, אמר אתמול לאתר “שווים”: “אם נגלה אחרי בירור רציני שבאמת מורחים אותנו, אנחנו נעשה דברים קצת יותר משמעותיים מאשר הפגנות”.

על דוח ועדת זליכה אמר פרידמן כי הוא לא נותן מענה לדרישת הנכים לקצבה בגובה שכר מינימום, וכי התוספת לקצבה שמחולקת לכמה פעימות היא בעייתית ואינה מספקת פתרון למצוקה המיידית של הנכים. עם זאת, ציין פרידמן כי אי אפשר להתעלם מכך שהדוח מביא בשורה גדולה, אפילו היסטורית, בהרבה פרמטרים שלא עסקו בהם עשרות שנים. “הדוח מציג לראשונה אחרי 16 שנה הודאה רשמית מצד הממשלה שקצבת הנכות לא מאפשרת קיום מינימלי בכבוד”, הדגיש פרידמן. “אבל מבחינתנו ההמלצות האלה הן המינימום הדרוש, ובתור צעד ראשון אנו מצפים שראש הממשלה יאשר אותן באופן מיידי. כל עיכוב של הנושא הוא עניין של חיים ומוות לציבור של רבע מיליון איש”.

ההמלצות המרכזיות של ועדת זליכה

המסמך הסופי של ועדת זליכה כולל, כאמור, שורת המלצות דרמטיות, שעלותן הכוללת לקופת המדינה צפויה לעמוד על 4.5 מיליארד שקל. בתחילת המסמך מביעים חברי הוועדה צער כי לא יוכלו לעמוד בדרישה של הנכים להשוות את קצבת הנכות לשכר המינימום. העלות של מהלך כזה, מסבירים חברי הוועדה, היא 15 מיליארד שקל, והמדינה לא יכולה לשאת בסכום כזה מבלי לפגוע בתקציבים חברתיים חיוניים אחרים.

 העלאת קצבת הנכות ל-4,000 שקל

תחת זאת, קיבלה הוועדה שורת המלצות מתונות יותר, אם כי משמעותיות. ההמלצות, יש לציין, אינן נוגעות לקצבאות הנכות הניתנות לילדים עד גיל 18. ההמלצה הראשונה, והמרכזית בדוח, היא להעלות את קצבת הנכות לסכום של 4,000 שקל בשלוש פעימות עד לשנת 2020. הפעימה הראשונה תתבצע לפי הדוח בינואר 2018, ובמסגרתה תועלה הקצבה ל-3,200 שקל. בהמשך היא תועלה בשתי פעימות שוות נוספות עד ל-4,000 שקל. כיום קצבת הנכות המירבית, כולל קח”ן (קצבת חיים נוספת), עומדת על 2,793 שקל – כך שהתוספת שתתקבל בסופו של דבר היא 1,207 שקל.

הקצבה החדשה נוגעת לנכים החיים לבדם. נכה שחי עם בן או בת זוג יקבל מלבד הקצבה המוגדלת תוספת של 500 שקל (כלומר, 4,500 שקל). זאת, לאחר שהוועדה דווקא קיצצה בחצי את התוספת לקצבה שניתנה עד היום למי שחיים בזוגיות, תוך נימוק ש”דווקא מצוקתו של היחיד גדולה יותר ממצוקת הזוג”.

לקצבה המירבית זכאי מי שאי כושר ההשתכרות שלו מלא. לגבי 47 אלף נכים ששיעור אובדן כושר העבודה שלהם הוא בין 60% ל-74% (ועד היום לא קיבלו קח”ן), ממליצה הוועדה להעניק קצבת חיים נוספת אחידה בסך 578 שקל. בעלי 60% אי כושר השתכרות, הזכאים היום ל-1,405 שקל, יקבלו 1,983 שקל. בעלי 74% אי כושר השתכרות, המקבלים היום 1,733 שקל, יהיו זכאים בסך הכל לקצבה של 2,311 שקל.

באשר למשפחות שבהן יש גם הורה נכה וגם ילד נכה, הקצבה החודשית תעמוד על פי 1.5 מהקצבה המלאה, כלומר 6,000 שקל בחודש.

פרט חשוב נוסף הוא שכדי למנוע שחיקה בקצבה, כפי שקרה בעשור וחצי האחרונים, ממליצה הוועדה לייצר לה מנגנון הצמדה למדד המחירים לצרכן, בתוספת אחוז אחד בשנה. מנגנון ההצמדה ייכנס לפעולה בעוד כשלוש שנים, עם סיומה של הרפורמה המוצעת בדוח.

מקצה שיפורים לחוק לרון

ההמלצה הבאה היא לבצע תיקון בחוק לרון. לפי חוק זה, נכה שיוצא לעבוד נקנס בחלק מהקצבה שלו – מה שמהווה תמריץ שלילי עבור נכים לצאת לעבודה. נכון להיום כאשר נכה משתכר יותר מ-2,750 שקל בחודש, מתחילים לנכות לו מהקצבה בהדרגה. כאשר שכרו מגיע ל-7,000 שקל – מבוטלת הקצבה כליל. לכן לא מפתיעה העובדה ששיעור התעסוקה של נכים בישראל הוא 21% בלבד, לעומת הממוצע במדינות ה-OECD, העומד על 34%.

ועדת זליכה ממליצה שמעתה לא תקוצץ הקצבה לנכה שמרוויח עד שכר מינימום (עד 5,300 שקל). לגבי מי שמרוויח יותר, יחל מנגנון הקיזוז כפי שהיה נהוג עד היום. המלצה זו צפויה לשפר מיידית את קצבתם של 19 אלף נכים שספגו עד היום את הקנס, ותעלה אותה ב-800 שקל בממוצע. זאת, כמובן, בנוסף לעלייה הכללית בגובה הקצבה.

בתשובה לשאלתנו מדוע הוועדה לא ביטלה את חוק לרון לגמרי, ענה זליכה כי למעשה מדובר בביטול כמעט מוחלט. “חילקנו את זה לשני שלבים”, הוא הסביר. “בשלב הראשון, שבו לא תקוצץ הקצבה למי שמרוויח עד שכר מינימום, למעשה מבוטל חוק לרון הלכה למעשה לרוב הנכים. בשלב השני יבוטל החוק למיעוט הנכים שנותרו, אבל זה בכפוף לביטול מלא של הפטור ממס לנכים. צריך להבין שמתוך 235 אלף נכים שזכאים כיום לקצבה, ה-21% שעובדים כמעט כולם מרוויחים עד שכר מינימום. לכן הצעדים שלנו דה פקטו מבטלים את חוק לרון. הבעיה שאם היינו מבטלים את חוק לרון באופן כללי, אז עשרות אלפי נכים, שלא נכללים ב-235 אלף הזכאים לקצבאות, מכיוון שהם מרוויחים משכורות גבוהות ביותר, היו נכנסים לתוך מעגל הקצבאות. והמיליארדים האלה באים על חשבון מי שבאמת זקוקים לקצבאות”.

ביטול פטור ממס על משכורות גבוהות

ברוח הדברים האלה של זליכה ממליצה הוועדה לצמצם את הפטור ממס שמוענק כיום לנכים המרוויחים משכורות גבוהות. בדברי ההסבר שלה נכתב כי בעשור וחצי האחרונים הפטור לבעלי המשכורות הגבוהות עלה למדינה יותר מ-12 מיליארד שקל, בעוד שמצבם של רוב הנכים הלך והידרדר. לכן החליטה הוועדה לחתוך את הרף שממנו מחויבים נכים עובדים לשלם מס מ-40 אלף שקל בחודש ל-20 אלף שקל. כלומר, החל משכר של 20 אלף שקל יידרשו נכים לשלם מס רגיל. בעתיד – ממליצים חברי הוועדה – כאשר יבוטל לגמרי חוק לרון, ניתן יהיה לבטל לגמרי גם את הפטור ממס.

 מס הכנסה שלילי כתמריץ לעבודה

מלבד תיקון חוק לרון ממליצה הוועדה על תמריץ נוסף שידחף את ציבור הנכים לתוך שוק העבודה, בדמות מס הכנסה שלילי לנכים שייצאו לעבוד, בדומה למודל המופעל במשפחות חד הוריות. לפי ההמלצה, שצפויה להיכנס לתוקף בינואר 2018, מי שמשתכר בין 3,560 שקל ל-6,680 שקל בחודש, יקבל מענק של 495 שקל. מי שמרוויח בין 2,050 ל-3,560 שקל יקבל מענק נמוך יותר, וכנ”ל מי שמשתכר מ-6,680 שקל ועד 9,330 שקל.

 הצמדת שכר המטפלים לשכר המינימום

קצבה נוספת אליה מתייחסת הוועדה היא השר”מ (שירותים מיוחדים), המיועדת למי שמטפלים בנכים. כיום הקצבה המדוברת אינה צמודה לשכר המינימום, והוועדה ממליצה על הצמדה כזו כבר ב-2017. כן ממליצה הוועדה שוועדה ציבורית תבחן את האפליה הקיימת כיום בקצבת השר”מ, הדורשת מנכה עובד מינימום של 75% נכות רפואית, ולעומת זאת 60% מאדם לא עובד. “על הוועדה יהיה לקחת בחשבון כי אדם עובד עשוי להיות זקוק לסיוע של מלווה לא פחות מאדם לא עובד, בפרט אם ברצוננו לעודד את הנכים לצאת לעבודה”, נכתב בדוח.

 ביטול האפליה בין נשים נכות לגברים נכים

במציאות הקשה של הנכים, מצבן של הנשים הנכות אף קשה יותר משל הגברים. בשביל שעקרת בית (לפי ביטוח לאומי, מי שלא עבדה שנתיים ברציפות) תקבל קצבת נכות, היא צריכה להוכיח שאינה מסוגלת לבצע פעולות לניהול משק הבית, וכן להוכיח שיעור נכות רפואית של 50%. זאת, לעומת גברים בסיטואציה דומה שנדרשים להוכיח נכות של 40% בלבד. ועדת זליכה ממליצה לבטל את הדרישות האלה, המהוות לדבריה “הדרה בלתי ראויה”, באופן מיידי. מי שצפויות ליהנות מהשינוי הזה הן 17 אלף עקרות בית הסובלות מנכות.

הכפלת הסיוע בדיור ציבורי לכל הנכים

עוד עיוות המטופל בדוח נוגע לזכאות לדיור ציבורי, המפלה כיום לרעה נכים שאינם נאלצים להסתייע בכיסא גלגלים (תנאי הזכאות לדיור ציבורי כוללים שקלול של גודל משפחה והכנסה נמוכה, ומעט נכים עומדים בקריטריונים). מספר הנכים האלה הוא כ-25 אלף, כאשר סיוע עבורם מגיע בשיאו ל-764 שקל ליחיד ול-1,035 שקל לזוג. זאת, בהשוואה לסיוע לזכאי דיור ציבורי המגיע בשיאו ל-3,900 שקל. רמת סיוע נמוכה זו אף לא עודכנה כעשור, למעט עדכון קל לפני כחמש שנים.

ועדת זליכה ממליצה להכפיל את הסיוע בשכר דירה לנכים שאינם נעזרים בכיסא גלגלים לסך של 1,528 שקל ליחיד ול-2,070 לזוג (וכן הלאה לזוגות עם ילדים, הכפלה של הקצבה הקיימת). לגבי נכים עם מוגבלות נפשית, שאינם מסוגלים לגור בחברה, ממליצה הוועדה כי סכום נוסף בשיעור של 10% מסך הסיוע לכלל הזכאים ישוריין לטובת מקרים אלה.

 בחינה מחודשת של קצבת הניידות

חברי הוועדה מצביעים על בעיה גם בקצבאות הניידות. “במהלך עבודתנו הגענו למסקנה כי קבוצות נכות קשות וראויות לתמיכה גבוהה, שאינן יכולות לעשות שימוש עצמאי בתחבורה ציבורית, זכאיות כיום לקצבה נמוכה יחסית”, נכתב בדוח. כוונת הוועדה היא בין השאר לנכים קטועי שתי ידיים ולאוטיסטים הנזקקים למלווה. בהקשר זה ממליצה הוועדה למנות ועדה בין משרדית שתבחן נכויות אלה ותשווה הקצאת הקצבאות על פי מבחן מודרני ומעודכן, במגמה להשוות ההקצאה לנכויות קשות.

 תוספת לקשישים נכים

נושא נוסף שבו התייסרה הוועדה באופן מיוחד, כך על פי עדותה, נוגע לקשישים. כיום נכה המגיע לגיל זקנה מפסיק לקבל קצבת נכות, ותחת זאת נאלץ להסתפק בקצבת זקנה בלבד, עם תוספת פעוטה בגין הנכות. עתה ממליצה ועדת זליכה לתת לנכים שהגיעו לגיל הזקנה תוספת של בין 150 ל-600 שקל בחודש, חוץ מקצבת הזקנה.

עוד המלצות של הוועדה עוסקות בפתרון בעיית ביטוחי החיים של נכים שרוצים לקחת משכנתה, וכן בשיפור דרכי ההשמה של עובדים עם נכות בשוק העבודה.